בעוד כמה ימים נציין את יציאתו של עם ישראל מעבדות לחרות, האם באמת בני חורין אנחנו?
האם עצרת פעם לשאול את עצמך מהו הרצון שלך? איפה באמת יש לך זכות בחירה? האם את/ה בוחר היום במה שאת/ה באמת רוצה או שמה הבחירות שלך מתבססות על פחדים וסיפורים פנימיים?
לעיתים קרובות העבר, החברה והמדיה מכתיבים לנו במה לבחור במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב חודרים לנו לתת מודע וגורמים לנו לחשוב שזו היא הבחירה שלנו. אבל למעשה הם גרמו לנו לבחור במה שהם רצו שנבחר ממש כמו אימא שמציעה לילדה הקטן בחירה בין גרב צהובה לגרב אדומה והילד בטוח שזו הייתה בחירתו הבלעדית, אבל הוא בעצם לא יודע שאימו בסה”כ רצתה שיגרוב גרביים וממש לא משנה לה באיזה צבע, האם הייתם רוצים להיפטר מהמחשבות האוטומטיות השליליות שלכם/ן ולבחור מתוך עוצמה ויכולת?

מהי מחשבה אוטומטית שלילית?

למעשה אנו תופסים באופן אוטומטי כל דבר שאנו רואים, שומעים, חשים או מרגישים.
כתוצאה מכך אנחנו מפרשים אירועים כטובים או רעים, כנעימים או לא נעימים, כבטוחים או כמסוכנים וכן הלאה (דר’ מקיי). מה גורם לשני בני אדם הנקלעים לאותו מצב לפרשו בצורה שונה? לדוגמה: שני ילדים הולכים יחדיו על המדרכה ומולם הולך לו לתומו כלב ללא בעלים, ילד אחד יגיב בחרדה ויעבור מיד למדרכה השנייה והילד השני ימשיך בדרכו ואולי אף ינסה ללטף ….איך יכול להיות ששני ילדים נתנו לאותו אירוע פרשנות שונה?

אנו תופסים מחשבות אלו כאילו היו רפלקס, כאילו לא קדמו להן שום מחשבה או הרהור, ולכן אנו מתרשמים כי הן הגיוניות .אבל ברור לנו שהכלב לא מהווה איום אמיתי אלה רק פרשנות שלנו הנובעת מאמונות היסוד שלנו, שאין להן כל אחיזה במציאות.

חרדת נהיגה מבוססת על אמונות יסוד שאין להן כל אחיזה במציאות.
דוגמה לחרדת נהיגה המבוססת על אמונת יסוד שגויה:
“לעולם לא אצליח לנהוג בכביש מהיר”.

קוראים לי תומר גפן, מטפל בחרדות נהיגה.
בשנים האחרונות סייעתי לנהגים/ות רבים להתגבר על חרדת הנהיגה ולשפר את עצמאותן/ם.
אני מזמין אתכן / אתכם להתגבר על המחשבות האוטומטיות השליליות שלכם/ן בנוגע לנהיגה ולהיפטר מחרדת הנהיגה אחת ולתמיד.
מאחל לכם חג חירות אמיתי, חג של יציאה מעבדות מחשבתית לחירות ביצועית, חג בו תצליחו להתמודד עם משהו אחד קטן בו אתם/ן מאוד רוצים להצליח.
פסח שמח וכשר.